דלג לתוכן המרכזי (מקש קיצור s)מעבר ל״לסרגל ניווט תחתון״ (מקש קיצור 1)מעבר ל״יצירת קשר״ (מקש קיצור 2)מעבר ל״הצהרת נגישות״ (מקש קיצור 3)מעבר ל״מפת האתר״ (מקש קיצור 4)

    עלות טעינת רכב חשמלי בישראל: מהי והאם היא משתלמת

    מהי עלות טעינת רכב חשמלי בישראל, האם היא זולה יותר מזו של תדלוק רכב בבנזין או דיזל ואיפה בכלל אפשר למצוא עמדות טעינה זמינות? המומחים של ג'ילי עונים, משווים ומכריעים

    מאת:

    ג'ילי ישראל

    פורסם

    10/11/2022 | 10:26

     

    הנחת היסוד היא שעלות טעינת רכב חשמלי בישראל זולה משמעותית מזו של תדלוק אחד בעל מנוע בעירה פנימית בבנזין. מהי והאם היא אכן משתלמת יותר? הנה כמה נתונים שמציגים את התמונה הכוללת

     

    בהנחה ואתם נמנים על יחידי הסגולה אשר עקבו מקרוב אחר הנעשה בעולם הרכב בשני העשורים האחרונים, אתם ודאי מכירים את התמורות שחלו בו, בפרט בכל הנוגע למקורות אנרגיה חלופיים המשמשים להנעת רכבים פרטיים. הסנוניות הראשונות בתחום התמקדו בפתרון ההיברידי או במילים אחרות, מכוניות בעלות שני מנועים, חשמלי ורגיל. אחר כך הגיעו גם הרכבים ההיברידיים הנטענים שהסתמכו אף הם על שני המנועים, רגיל וחשמלי, שהפעם קיבל חשמל ממקור טעינה חיצוני. אלא שכל זמן שאלו היו הפתרונות המתקדמים ביותר, נשען פלח השוק של צרכני מכוניות מהסוג הזה בעיקר על מי שחיפשו רכבים פחות מזהמים ויותר ידידותיים לסביבה. שיקולים צרכניים הרלוונטיים יותר לתחום הרכב כמו עלות אחזקה חודשית, ביצועי כביש וכד', כלל לא היו חלק מהדיון.

    אז נכנס לחיינו רכב חשמלי לגמרי, והדיון כולו השתנה. כעת, כשעולם הרכב כבר כולל מאות דגמים שונים של עשרות יצרניות מכל רחבי הגלובוס, הפרמטר של תמורה לכסף וחשוב מכך – של כדאיות כלכלית שוטפת, מקבל את הפוקוס הראוי לו. הצרכנים הפוטנציאליים של רכבים חשמליים כבר יודעים לחפש מחשבון חיסכון כזה או אחר, כדי לבדוק עד כמה הארנק שלהם יהנה מהמעבר מרכב בעל מנוע בעירה פנימית לכזה חשמלי.

    כל אלו מובילים אותנו לשאול את השאלה המתבקשת מכולן – האם עלות טעינת רכב חשמלי באמת כה משתלמת בהשוואה לתדלוק? לפניכם התשובה, הלא כל-כך מפתיעה.

    אז מהי בעצם עלות טעינת רכב חשמלי?

    עוד טרם נצלול למספרים עצמם, חשוב להזכיר כי רוב צרכני הרכבים החשמליים לגמרי בישראל, מסתמכים בעיקר על עמדות הטעינה הביתיות שלהם. בין אם מדובר בכזו הממוקמת בבית פרטי, בבניין מגורים עם חניה משותפת, בחניה תת קרקעית וכד'. עובדה זו מבטיחה למעשה שעלות הטעינה ברובה תחושב לפי התעריף הביתי של חברת החשמל בישראל. המדידה מתבצעת לפי יחידות האנרגיה הנקראות בקיצור קוט"ש (קילוואט לשעה), והעלות הנוכחית היא 57.4 אגורות לכל קוט"ש. ומהו המרחק שרכב חשמלי יכול לעבור לכל יחידת אנרגיה שכזו? בין 5 ל-7 קילומטרים – כתלות בסוג הרכב, גודלו וכו'. בחשבון פשוט, אנחנו מדברים כאן על עלות של כ-10 אגורות לקילומטר, עבור רכבים חשמליים לגמרי.

    מה חסכוני יותר – טעינת רכב חשמלי או תדלוק רכב בבנזין?

    הנה מגיע הנתון שצפוי להפיל לכם את הלסת: רכבים המונעים בבנזין מציגים לרוב תעריף של פי 5, עם כחצי שקל לכל קילומטר. כמעט מיותר לציין שבחישוב שבועי, חודשי ושנתי – ההבדלים הללו בין 10 אגורות לחצי שקל לקילומטר נסיעה מצטברים לכדי אלפי שקלים לפחות. חישוב זה מתבצע לאחר ההתייקרות האחרונה במחירי החשמל בישראל כמו גם על רקע מחירי הדלק, שהגיעו לאחרונה אף הם לשיאים חדשים ולרוב מושפעים מאירועים גלובליים ופוליטיים כמו המלחמה המתרחשת בימים אלו באוקראינה, המצב בנסיכויות הנפט של המפרץ הפרסי ועוד.

    בנוסף, כנהגים במדינה שבה פקקים אינם מחזה נדיר במיוחד, כדאי לציין כי בעת נסיעה במהירות נמוכה או עמידה בפקק, צריכת האנרגיה יורדת משמעותית – מה שהופך את כל הסיפור לחסכוני אף יותר, בהשוואה למנועי בנזין או בכלל.

    אבל זה עוד לא הכל שכן כל מי שאי פעם החזיק ברכב פרטי יודע שעלותו "האנרגטית" היא רק חלק קטן מסך ההוצאות השוטפות. פרט לחשמל או בנזין יש לקחת בחשבון גם טיפולים תקופתיים נדרשים, בלאי רגיל, תקלות קטנות או גדולות שצצות וכמובן, טסט שנתי וביטוח מקיף לרכב. החדשות הטובות הן שגם בבחינת הפרמטרים הללו, הכף נוטה בבירור לטובת הרכבים החשמליים. מדוע? מאחר ומדובר בדגמים המורכבים מפחות מכלולים פנימיים, צינורות, כבלים וגלגלי שיניים, כמו אלו המצויים ברכב בעל מנוע בעירה פנימית, שיכולים להתקלקל או להתבלות מעצם פעולתם. עם זאת, גם ברכבים חשמליים חשוב להקפיד על ביצוע ביקורות תקופתיות ולתקן את מה שנדרש בזמן, אבל העלות השנתית הכוללת צפויה להיות נמוכה באופן ניכר, בהשוואה לרכבים מונעי בנזין או דיזל.

    לא רק בבית: היכן תוכלו להטעין את הרכב החשמלי שלכם?

    כאמור, רבים מבעלי המכוניות החשמליות מצטיידים בעמדת טעינה ביתית ומסתמכים עליה כדי לספק למכוניתם את האנרגיה הדרושה להטענת הסוללה. הסיבה לכך היא קודם כל נוחות – כי מה יותר פשוט מלחבר את הרכב לעמדת הטעינה מתחת לבית בשעות הלילה, ולמצוא בבוקר רכב עם סוללה מלאה? בעידן שבו רכבים חשמליים מסוגלים לגמוא מרחקים של 300 קילומטרים ויותר בין טעינה לטעינה, למעט מקרים חריגים של נסיעות ארוכות במיוחד במהלך היום, קל מאוד להתבסס על טעינת לילה ביתית בלבד. ואילו אפשרויות עומדות לרשות אלו שלא מותקנת אצלם עמדת טעינה ביתית פרטית? כיום בישראל כבר ישנן מאות עמדות טעינה ציבוריות הזמינות לשימוש, בפרט בסמוך לבנייני משרדים, בחניונים גדולים ומרכזי קניות. חלקן הגדול אף מציע את האפשרות של טעינה מהירה, כזו המצליחה למלא 80% מהסוללה תוך כ-30 עד 40 דקות בלבד.

    עמדות טעינה אלו מתפקדות למעשה כמו תחנות הדלק הישנות והמוכרות. כלומר, מציעות פתרון מהיר ומיידי עבור מי שצריך אנרגיה כדי להמשיך ולנהוג את רכבו. במקרה של עמדות הטעינה החשמליות בפרט, ברוב המקרים מתבצעת הטעינה רק כדי להגדיל את טווח הנסיעה עד שנגיע לזו הביתית.

    זאת ועוד, היות ומי שמפעיל את אותן עמדות הטעינה הן חברות פרטיות, תעריף החשמל והטעינה נתון לשיקול דעתן בלבד והוא עשוי להשתנות בין עמדה לעמדה, ובוודאי בין חברה לחברה. גם כאן כמובן כוחות השוק צפויים לעשות את העבודה עבור בעלי המכוניות החשמליות וככל שיהיו יותר כאלה בכביש, גם התחרות על שקע הטעינה שלהן צפויה להוביל למלחמת מחירים שתיטיב עם כולנו.

    תמונת מצב עדכנית של כמות ופריסת עמדות הטעינה הציבוריות תוכלו לקבל במפת עמדות הטעינה לרכב חשמלי של ג'ילי ישראל, המתעדכנת בכל עת.