Made In China: על עלייתו של הרכב החשמלי הסיני

איך הכל התחיל, מה הפך אותו לפופולרי ומה צופן לו העתיד הקרוב והרחוק? כל הסיבות לנסיקה החדה של הרכב החשמלי הסיני בישראל ובעולם וגם – כמה מיתרונותיו הבולטים

בעבר, מדבקה עם הכיתוב "made in china" על חלקו האחורי של המוצר החשמלי או הצעצוע של הילדים, הייתה כמעט דרישת שלום נדירה ממדינת הענק ההיא באסיה. אלא שמאז התחלף המילניום ואותן המדבקות, הפכו די מיותרות שכן כמעט כל דבר שאנו רוכשים כיום לעצמנו, לילדים, לבית או לעסק, מגיע מסין.

למעשה, בשנים האחרונות סין היא כבר מעצמה טכנולוגית של ממש, כאשר הראשונים לשנות לטובה את התפיסה לגבי התוצרת שלה היו מוצרים מתחום האלקטרוניקה. לאט אבל בטוח נכנסו לשוק המסכים, מערכות המולטימדיה, המחשבים ואלפי מוצרים אחרים שיובאו ממנה וגרמו לענקיות אחרות ביבשת דוגמת קוריאה, יפן וטייוואן, לחוש מאויימות למדי, שכן הן הבינו די מהר שהדוב הסיני מתעורר משנתו – ואין בכך שום דבר טוב עבורן.

היום כבר אין זה מפתיע איש שהסינים מסתערים גם על שוק הרכב החשמלי החדש. שנים ספורות בלבד אחרי שכמה עשרות חברות החלו לפתח, לייצר ולשווק רכב חשמלי סיני – די ברור לאן מגמה זו הולכת: הפצה רחבה של שלל דגמים סיניים בעולם וגם אצלנו כאן, בישראל. הנה כל מה שכדאי לדעת על עלייתם של רכבים אלו בישראל ובעולם.

עלייתו של הרכב החשמלי הסיני: איך בעצם הכל התחיל?

כניסתם המאסיבית והמהירה של הסינים לשוק הרכב החשמלי אינה יש מאין וכמעט כל מהלך עסקי או מסחרי הוא רחב היקף במדינת ענק זו. כדי להבין היכן באמת הכל התחיל, יש להסתכל לכיוונה של הממשלה המקומית.

לממשל בסין היו לא מעט סיבות לכוון מאמציו אל עולם הרכב החשמלי. בתור התחלה ועוד טרם שאיפותיהם לייצא רכבים אלו לכל פינה בגלובוס, חיפשו הסינים פתרון מוכח ומהיר לבעיית זיהום האוויר החמורה בעריהם הגדולות. כזה שמציעים בדיוק רכבים אלו, המייצרים פליטת מזהמים הקטנה משמעותית מזו הנפלטת מרכבי בנזין או דיזל. בנוסף, זיהו הסינים במהרה את המגמה להעדיף טכנולוגיה ירוקה בכלל ורכבים ירוקים בפרט המתרחבת במדינות רבות באירופה. הם הבינו כי ליצרניות האירופיות הגדולות והמוכרות יהיה קשה יותר להמליץ על רכבים חשמליים, כשאולמות התצוגה שלהן מלאות בעשרות דגמי רכב בעלי מנוע בערה פנימית שהם עדיין מקווים למכור. פרט לכך, בשלב זה ממילא נחשבה סין ליצרנית הסוללות החשמליות המובילה בעולם ושינוי מהיר לייצור כאלו גדולות יותר עבור שוק הרכב המקומי, זה משהו שבאפשרותה לבצע בקלות יחסית.

רכב חשמלי תוצרת סין, גם באירופה וארה"ב

היות ואנו מדברים על מכוניות חשמליות, ישנם דגמים מוכרים של יצרניות רכב חשמלי גדולות המיוצרים אף הם, ניחשתם נכונה – בסין. לאור זאת קל יותר להבין איך אפילו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הרשה לעצמו להצהיר כי כרגע המעצמה הענקית שבראשה הוא עומד, נותרת הרחק מאחוריה של זו האחרת הלוא היא סין, בכל הנוגע לתחום זה.

זאת ועוד, על אף שמרבית יצרניות הרכב האירופיות כבר מחזיקות היום בדגם חשמלי אחד לפחות או בדרך לשם, הן עדיין מתקשות לספק היצע דגמים רחב דיו. אם נוסיף לכך את מחיריהם התחרותייים של הדגמים שברשותן והעובדה כי חלק מהגדולות שבהן מסתמכות אף הן על המפעלים בסין כדי לייצרם – נראה כי הסינים לגמרי בדרך הנכונה לבסס את מעמדם בענף הרכב החשמלי.

רכב חשמלי מסין ובשורה מישראל

לא מעט דובר על היותם של הדגמים החשמליים הסיניים מגיעים עם מחיר תחרותי ומפרט מרשים במיוחד. בין הבולטים שבהם הוא הגיאומטרי C של ענקית הרכב ג'ילי הסינית, שכבר הגיע לישראל. תחת המטריה של היבואנית הוותיקה 'יוניון מוטורס', יבואנית טויוטה ולקסוס. הקרוסאובר החשמלי ג'אומטרי C מציע בין היתר אחריות מורחבת, מערך שירות ברחבי הארץ ומפרט רכב מרשים במיוחד. עם שתי סוללות אופציונליות המציעות טווחי נסיעה משמעותיים בין טעינה לטעינה, מערכות בטיחות מתקדמות ובקרות נהיגה משוכללות לצד שלל פיצ'רים טכנולוגיים מהשורה הראשונה של עולם הרכב, נראה כי מדובר בדגם פורץ דרך אמיתי בשוק המקומי. והמספרים מדברים בעד עצמם.

רק בשנה האחרונה חווה שוק הרכב צמיחה של 400% במכירות רכבים חשמליים. בשלושת הרבעונים הראשונים שלה, מראה דו"ח מסירות הרכב הפרטי בישראל כי נתח השוק של כלי רכב מתוצרת סין בישראל צמח פי שלושה. כדי לדמיין זאת בצורה טובה יותר, צריך להבין ש-4 מתוך כל 5 רכבים חשמליים הנמכרים היום בישראל בעצם מגיעים מסין – והמספרים הללו צפויים רק להמשיך ולעלות, בפרט לאור התפתחותן של תשתיות מתקדמות ופריסתן של עמדות טעינה מתאימות. החדשות הטובות עבור כולנו הן שהשיטפון הסיני הזה צפוי לגרום לכל השוק לשנס מותניים עבור הצרכנים, הן מבחינת הצעת מחירים תחרותיים יותר והן בהיבט של שדרוג הדגמים הקיימים והעתידיים, כדי שיצליחו להתחרות במה שהפך כמעט לסטנדרט ברכבים חשמליים תוצרת סין: ערכים גבוהים במיוחד במדד התמורה עבור הכסף.